"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה’, בִּי אֲדֹנָי, לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם, גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל-עַבְדֶּךָ: כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי." (שמות ד', י'). מאחר שמשה חושש להנהיג את בני ישראל בשל הפגם בדיבורו, מבטיח לו הקב"ה כי יסייע בעדו, וכי יכשיר את דיבורו: " וַיֹּאמֶר ה’ אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי-יָשׂוּם … המשך לקרוא הדיבור בגלות